תנועה

בשנים האחרונות, קיבוצים רבים עוברים תהליכי התחדשות ושינוי אורחות חיים. ביד מרדכי, התהליך הזה לא עצר רק במישור הכלכלי או המבני. לפני מספר שנים, כשחברי הקיבוץ התכנסו לנסח את החזון והערכים שלהם לעתיד, עלתה תובנה נוקבת: בקיבוץ המתחדש של המאה ה-21, התרומה לחברה כבר אינה "ברירת מחדל" מובנית במערכת. כדי שהיא תתקיים, צריך לבחור בה באופן אקטיבי.

הבחירה הזו הפכה למצפן. המעורבות החברתית הוגדרה כערך ליבה, ומתוך הניירות והדיונים נולדו שלושה פרויקטים דגל שנועדו לשנות מציאות: בית לחיילים בודדים, מכינה קדם-צבאית, ו"בית לחיים" עבור נערות על הרצף האוטיסטי.

מילים שהופכות לקירות ותוכן

היום, החזון הזה כבר ניבט מהשטח. הבית לחיילים בודדים ניצב מוכן, והמכינה הקדם-צבאית מציינת כבר את שנתה השנייה לפעילות. חניכי המכינה הם לא רק דיירים בקיבוץ; הם הפכו לזרוע הביצועית של המעורבות האזורית. הם מתנדבים בנקודות שונות ברחבי העוטף, ומחברים בין חיי הקיבוץ לצרכי האזור כולו. בקרוב, המכינה אף צפויה לעבור למבנה ייעודי שיוקם עבורה.

הפרויקט השלישי, והמורכב מכולם – הבית לחיים למתבגרות על הרצף האוטיסטי – נמצא כעת בשלבי תכנון מתקדמים והגשת אישורים. זהו הפרויקט הראשון שעלה על הפרק בשיחות החזון, והוא מסמל את המחויבות ארוכת הטווח של הקהילה גם למשימות שדורשות נשימה עמוקה.

יזמות מהשטח: מהמשק החי ועד לצלילי המוזיקה

אך המעורבות ביד מרדכי אינה מסתכמת רק במיזמים ה"רשמיים". מתחת לפני השטח רוחשת פעילות קהילתית ענפה שצומחת מלמטה. דוגמה בולטת היא המשק החי של הקיבוץ. מה שהחל כפינה לימודית הפך למרכז חוסן אזורי של ממש. ילדים ובני נוער מהעוטף, ביניהם בעלי צרכים מיוחדים, מגיעים למקום כדי להתנדב, לעבוד ולמצוא מרגוע בעבודה עם בעלי החיים.

לצד אלו, הקיבוץ מעניק תשתית ותמיכה ליוזמות בתחומי האמנות והתרבות. מרכז המוזיקה ומרכזי האמנות אינם "תיקים" של הנהלת הקיבוץ, אלא פרי יוזמה של חברים שקיבלו מהקיבוץ את הגב והמרחב ליצור ערך קהילתי מוסף.

הנתינה כמרפא: בין ה-7 באוקטובר ל"שאגת הארי"

מאז אירועי ה-7 באוקטובר והחזרה המורכבת הביתה, שאלת הנתינה קיבלה משנה תוקף. עבור חברי יד מרדכי, היכולת לתת לאחר היא לא רק אלטרואיזם – היא כלי לשיקום ולחיזוק הרוח. לאחר השלמת הבית לחיילים בודדים, בזמן מערכת 12 הימים מול איראן, פתח הקיבוץ את שערי המבנה (שטרם אוכלס אז) ואירח כ-60 משפחות מהמרכז שחיפשו מקלט.

גם בימים אלו, תחת מבצע "שאגת הארי", הקיבוץ ממשיך במסורת האירוח. כ-40 משפחות מהצפון, מהמרכז ומבתים שנפגעו במלחמה, מוצאות בית חם ביד מרדכי.

"היכולת להושיט יד לאחרים בזמן שאנחנו עצמנו מתמודדים עם קשיים פנימיים היא מה שמחזיק אותנו," אומרים בקיבוץ.

החוויה הזו, של הפיכה מ"נתמכים" ל"תומכים", היא המנוע שמאפשר לקהילה לא לשקוע בטראומה אלא לצמוח מתוכה. ביד מרדכי הבינו שהחוסן האמיתי לא נמצא בחומות הבטון, אלא בערבות ההדדית ובקשר העמוק שבין אדם לחברו – בתוך הקיבוץ ומחוצה לו.