תנועה
"הקיבוצים מבינים שהיכולת שלהם לעמוד יכולה לייצר מזרח תיכון חדש"
הדס יום טוב•2 דק' קריאה
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, בסיור בקיבוצי גבול הצפון: "בניגוד למרכז, בצפון זמן ההרתעה הוא אפס – לעיתים שומעים את הבום עוד לפני האזעקה. ולמרות הכל, ואולי אף על פי כן, אנחנו רואים שם יכולת עמידה מעוררת השראה"
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, בסיור בקיבוצי גבול הצפון: "בניגוד למרכז, בצפון זמן ההרתעה הוא אפס – לעיתים שומעים את הבום עוד לפני האזעקה. ולמרות הכל, ואולי אף על פי כן, אנחנו רואים שם יכולת עמידה מעוררת השראה"
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, סייר השבוע בקיבוצי הצפון ופגש ממלאי תפקידים ואת צוותי הביטחון וכיתות כוננות. באולפן חדשות 13 וברדיו 103 הסביר מדוע העמידה של הקיבוצים בגבול הצפון מרשימה כל כך, וכמה כוחות נדרשים לכך אחרי מלחמה של שנתיים שפגעה בקיבוצים.
"אלו ימים לא פשוטים שעוברים עלינו בתנועה הקיבוצית. כשאנחנו מדברים על חוויות של חלב במקום חוויות של נפט, צריך להבין מה קורה בקיבוצי הצפון. אני מסתובב שם הרבה; העורף הפך לחזית, אבל החזית לצערנו לא הפכה לעורף. בניגוד למרכז, בצפון זמן ההרתעה הוא אפס – לעיתים שומעים את הבום עוד לפני האזעקה. ולמרות הכל, ואולי אף על פי כן, אנחנו רואים שם יכולת עמידה מעוררת השראה.
הקיבוצים שוקקים חיים. צריך לזכור שרק לפני שנה חלק מהחברים חזרו אחרי פינוי ממושך עם הבטחות שזו הפעם האחרונה, שצה"ל יכניס את כל היכולות הצבאיות ושחיזבאללה לא יראה יותר את כפר גלעדי בלבן של העיניים – והנה אנחנו שוב בתוך סבל של לחימה. אבל בתוך הקונטקסט הזה, יש כאן הזדמנות לייצר מזרח תיכון חדש. בפרספקטיבה היסטורית, הקיבוצים מבינים שהיכולת שלהם לעמוד חזק, עם הנהגה שמסתכלת קדימה, היא זו שתייצר את השינוי הזה.
באופן מפתיע או לא, כל המערכות בקיבוצים המטווחים עובדות: הגנים פועלים במתכונת כזו או אחרת, התרבות חיה, והערבות ההדדית בשיאה – מהדאגה למבוגרים ועד למערכת הסיעוד. המערכות הקיבוציות עובדות 24/7. אנשים לא מתפנים אחורה; הם בבתים, שולחים משלוחי מנות של פורים אחד לשני, והיכולת להיות קהילה כמקשה אחת מקלה מאוד על המצב.
עם זאת, יש חוסר ודאות ענק. מצד אחד טראמפ אמר שהמלחמה תיכף נגמרת, ומצד שני אנחנו נערכים למלחמה ארוכה יותר. חוסר הוודאות מקשה להבין אם פנינו להסלמה או לפתיחת שירותים, ואנחנו מאוד 'קלים עם הג'ויסטיק' – יום אחד פותחים ויום אחד סוגרים. איש לא יודע איך ייראו עוד כמה חודשי לחימה באינטנסיביות כזו, אבל התושבים מצפים שהמציאות תשתנה. לא ניתן לייצר תחושת ביטחון כשכפרים יושבים ממש על הגדר. היכולות של חיזבאללה לא יכולות להישאר שם ביום שאחרי.
בזמן שבקיבוצי העוטף שקט יחסית כרגע, אנחנו רואים תמיכה גדולה שלהם ושל קיבוצי המרכז בקיבוצי הצפון. קיבוצים מזמינים חברים להתאווררות בסופי שבוע, והערבות ההדדית הזו בזמן מלחמה היא משהו מדהים שחשוב להזכיר. זה הכוח שלנו בשעות האלה."
