תנועה

הקיבוץ הוא בראש ובראשונה יצירה חברתית של אחריות הדדית ואכפתיות פעילה בין בני אדם.

הסולידריות מתבססת על האמונה שהטוב המשותף חשוב לא פחות מהאינטרס האישי, שהצלחה של הכלל היא גם הצלחתו של הפרט, שהחיים טובים ומשמעותיים יותר ביחד.

הסולידריות החברתית בקיבוץ מבוססת על מרקם אנושי חי ותוסס, ועל מוסדות ויצירה של תרבות וחברה השומרים על מסורת, אך גם מתעצבים בכל דור מחדש.

דרך חיים זו יוצרת אצלנו תחושת שייכות חזקה וביטחון עמוק.

מעגלי הסולידריות אינם מוגבלים לגבולות הקיבוץ. הם מתרחבים אל כלל תושבי האזור, נמשכים החוצה אל התנועה הקיבוצית והחברה כולה.