תנועה

החינוך בקיבוץ הוא תהליך מתמשך של עיצוב זהות ותפיסת עולם, מינקות ועד בגרות.

החינוך הקיבוצי נשען על התנסות מתמידה בהגשמת ערכי הקיבוץ: לא רק מושגים מופשטים שנלמדים בשיעורים, אלא דפוסי חיים שנרקמים בניסיון היומיומי.

הסביבה החינוכית בקיבוץ מטפחת מתח פורה בין ניגודים: עצמאות אישית לצד שייכות עמוקה לקיבוץ אנושי, חופש לצד אחריות, התפתחות עצמית לצד מחויבות לעולם טוב יותר.

נדרש כפר שלם בשביל לחנך ילד: הילדים שלנו גדלים בתוך אורח חיים המלמד אותם שהם חלק ממשהו גדול מעצמם, שקולם חשוב אך גם שהם נושאים באחריות כלפי האחר.

כך מתעצבת תודעה קיבוצית, לא כאידיאולוגיה נכפית, אלא כזהות חיה הנבנית מתוך חוויה משמעותית.