תנועה

קיבוץ גת, הממוקם סמוך לקריית גת והוקם בשנת 1942 על ידי גרעין "השומר הצעיר", חווה בשנים האחרונות תנופת קליטה משמעותית. הקיבוץ, המונה כ-1,000 תושבים ונשען כלכלית על מפעל "גניר" (המייצר בין היתר את המותג פרימור), רפת, גידולי שדה ופרדסים, קלט מאז שנת 2010 למעלה מ-200 חברים חדשים.

ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, אמר לחברי הקיבוצים שלאחר עשורים בהם היתה עסוקה התנועה הקיבוצית בקיום ובהישרדות, כיום אנו שואלים לשם מה להתקיים. ״התנועה חוזרת להוביל רעיון ודרך בחברה הישראלית כמעט בכל תחומי החיים״, אמר שמחה, ״אנחנו לא מחפשים לחיות טוב, אלא לעשות טוב, לבנות מדינת ישראל טובה״.

איתי לוי, יו"ר הקיבוץ, אמר כי מדובר בכ-60 משפחות של בני הקיבוץ שחזרו הביתה, ועוד כ-80 משפחות חדשות שהגיעו מכל רחבי הארץ.

עם זאת, ההתרחבות המהירה מביאה עמה אתגרים, ובראשם מצוקת דיור לזוגות צעירים ויוקר הקרקעות. בימים אלו נמצא הקיבוץ בעיצומו של פרויקט תשתית אדיר להחלפת כלל התשתיות.

"מדובר בפרויקט שיעלה כ-90 מיליון שקלים. אנחנו עושים פה הכל מהתחלה, וזה במימון עצמי מלא של הקיבוץ, ללא שום עזרה ממשלתית", הדגיש לוי. "זה מאוד לא מובן מאליו. אנחנו עושים פה הכל מהתחלה, הכל ממקורות הקיבוץ".

במהלך השולחנות העגולים בקיבוץ גת נדונו מספר סוגיות ליבה, בהן העלויות הכבדות של החינוך הקיבוצי שמצריכות פתרונות יצירתיים, והשאלה האם המבנה הארגוני הנוכחי מותאם לצרכים המשתנים של הקהילה.

"מודל החינוך הקיבוצי הוא מאוד טוב ומאוד נכון, מצד שני הוא עולה המון כסף ומייצר גירעונות מאוד גדולים. אנחנו רוצים לעשות חינוך קיבוצי נכון, אבל לא להפיל את כל הנטל על ההורים ולא על היישוב. זה עסק מורכב, אבל אני בטוח שיחד נמצא פתרונות."

אך האתגר הקיומי הגדול ביותר שעל הפרק נוגע לכוונות המדינה להפקיע כ-2,500 דונמים מתוך 7,500 הדונמים של הקיבוץ לטובת פיתוח העיר קריית גת. "צריך לפתח את ערי הדרום, אין ספק. אך ללא חקלאות, אין לקיבוץ זכות קיום כקיבוץ חקלאי", הבהיר לוי, והוסיף כי הקיבוץ מנהל מאבק עיקש מול רמ"י בנושא זה.

חגיגות 60 ותנופה קהילתית בשדה יואב

משם המשיך הסיור לקיבוץ שדה יואב, המציין החודש 60 שנה לעלייתו לקרקע. הקיבוץ, המונה כ-250 חברים, נקרא על שמו של לוחם הפלמ"ח יצחק דובנו שכינויו היה "יואב".

כלכלת הקיבוץ מבוססת על שותפות במתחם הנופש "דרים איילנד" (חמי יואב), גידולי שדה, מטעים וייצור חשמל ירוק מאנרגיה סולארית. שדה יואב עבר תהליך התחדשות בשנת 2004 ונמצא כעת בשלבים מתקדמים של שיוך דירות.

רוני כרמל, מנהל הקהילה, שיתף כי הקיבוץ נהנה ממיקום מיוחד המשלב חיים כפריים וחיבור לטבע, לצד קרבה למרכזי מסחר, תעסוקה ובילוי.

הוא שיתף כי בשנה האחרונה, ברקע קידום פרוייקט בניה עתידי עם 26 יחידות במסגרת תיקון 162 והתפתחות תחום האנרגיה המתחדשת במסגרת תכנית האגרו-וולטאי בקיבוץ, החליט הקיבוץ לייצר מהלכים של חיזוק הקשרים בין החברים, חיזוק הפעילות הרב דורית וחיבור לוותיקי הקיבוץ והשורשים, כחלק מלקיחת צעד משמעותי לחיזוק הקהילה והאמון הפנימי.

צוות התרבות של הקיבוץ, הפועל בהתנדבות מלאה, יזם שורת אירועים קהילתיים לציון שנת ה-60, ביניהם "ערב בין הקולות", ארוחות נוסטלגיות בחדר האוכל הישן שהוסב למרכז תרבות, ומרוץ קהילתי. במקביל, פעילות חוסן וצח"י בימים אלה, החשובה לחיזוק חוסן קהילתי, סולידריות וערבות הדדית.

"אנחנו מאוד מחכים לטיול קיבוץ שתוכנן נדחה בגלל המלחמה, אבל הוא יקרה!", מדגיש רוני. "יש פה המון פעילויות יפות וטובות, מערכת חינוך טובה וחזקה, תרבות, ביטחון ושירותים לקהילה. אנחנו מרגישים שאנחנו קיבוץ עם קהילה משמעותית".

במסגרת השולחנות העגולים שנערכו בשדה יואב, התחלקו המשתתפים לצוותי חשיבה שעסקו בצמיחה דמוגרפית, תכנון, בנייה ותב"ע, ולשולחן שעסק באתגרי החינוך. כרמל הצביע שיחד עם התנופה של הקיבוץ, הקיבוץ מתמודד עם אתגרים בחינוך, שהוא לב הקהילה. "אנחנו רואים פערים דמוגרפיים בגיל הרך, כולנו מבינים שאנחנו צריכים לשים דגש והשקעה בכל מה שקשור בצמיחה, בנייה וקליטה".

הסיור נחתם באווירה חיובית, עם פנים קדימה להמשך חיזוק שיתופי הפעולה ולמידת העמיתים בין הקיבוצים, המועצה האזורית ומטה התנועה. "סיורי המטה הם שכבה נוספת של היכרות עם העשייה המקומית, האתגרים והחלומות של כל קיבוץ", אמרה רכזת האזור, רותם שניצקי. "הם מאפשרים למטה התנועה לפגוש מקרוב את הקיבוצים, להקשיב לאתגרים, לזהות הזדמנויות, לדייק את המענים שלנו בתנועה ולבנות יחד תהליכים שיקדמו את הקיבוצים בשנים הקרובות".