תנועה

קיבוץ דן: דגים על גלגלים

מטה התנועה הגיע לקיבוץ דן, מהקיבוצים הצפוניים בגליל, הממוקם 2.5 ק"מ מגבול לבנון. דן הוא קיבוץ ותיק שהוקם ב-1939, והתמודד לאורך השנים עם משברים ביטחוניים רבים.

תושבי הקיבוץ חזרו מהפינוי באפריל 2025, ורק 40 חברי קיבוץ גרים כיום מחוצה לו. אולם, בשל אוזלת ידה של המדינה, 40% מהאוכלוסייה בקיבוץ עדיין לא ממוגנת.

הסיור החל בביקור בחוות קראט קוויאר בבעלות הקיבוץ, המייצרת קוויאר איכותי מדגי החדקן. הקוויאר מיוצר בקיבוץ כבר 25 שנה, ונחשב לקוויאר איכותי מאוד המיוצא לכל העולם.

דיאגו אופן, המנהל העסקי של הקיבוץ, מספר שלמרות ההצלחה בעולם, קראט קוויאר נקלע למשבר בשלוש השנים האחרונות בשל המלחמה. "מדובר בהשקעה ארוכת טווח, כיוון שרק בגיל 7 הנקבות מגיעות לבגרות מינית, ורק אז אפשר לאסוף את הקוויאר. לשמחתנו, כרגע הענף נמצא בשיקום, עם קפיצה של כפי 2 מהשנה הקודמת"

מלבד ענף הקוויאר, הקיבוץ מחזיק במכוורת, באגש"ח "דגי הדן", במפעל "דן-פל" המתמחה במוצרי פוליקרבונט לבנייה וחיפוי ובמטעים מגוונים. במהלך המלחמה, הקים אגש"ח דגי הדן פרוייקט "פורל מתגלגל", פודטראקים של מאכלי דגים שהגיעו לכל הארץ.

"רוב המנהלים בדן הם חברי הקיבוץ", אומר יו"ר הקיבוץ, צביקה רמות. "יש גם שיעור גבוה של עובדים חברי קיבוץ, גם בדן פל וגם בענפים החקלאיים".

ניר שמואל, מנכ"ל דן-פל, מספר שהחצי שנה האחרונה הייתה מאתגרת מאוד. "גם שאגת הארי, גם התחזקות השקל, עליית חומרי הגלם ותשומות הבנייה, הכל מאוד פוגע בנו. אנחנו בהליכי התייעלות, חלקם לא נעימים, אבל הם הכרחיים".

כיום, למרות המשבר, הקיבוץ נמצא בהליכי קליטה לחברות מלאה של התושבים. "כיום יש בדן 266 חברי קיבוץ ועוד 101 בעצמאות כלכלית, כשהמגמה היא קליטה לחברות מלאה", אומר מנהל קהילה אייל בראליה. "מאז 2020 קלט הקיבוץ עשרות משפחות לחברות, ואנחנו רק הולכים ומתרחבים".

"בפעם האחרונה שהייתי פה הייתה תקופה לא פשוטה", אומר מזכ"ל התנועה, ליאור שמחה. "אבל שעתה הקשה ביותר של התנועה הקיבוצית היא גם היפה ביותר. היו ועוד יהיו קשיים, אבל אנחנו לפני קפיצת גדילה"

"אני רואה אתכם, ומבין שהיכולת לנהל קיבוץ טוב תמונה בהנהגה. האנשים שעושים את הקיבוץ. אני נפעם מכמות ממלאי התפקידים שהם חברי הקיבוץ, מבחינתי זה מסביר את כוח העמידה האדיר שלכם"

"אתם יכולים להסתכל אחורה על התקופה האחרונה ולהיות גאים. העם היהודי ומדינת ישראל עומדים בפרספקטיבה היסטורית. ההיסטוריה נצרפת עכשיו והעיניים עליכם, תושבי הגבולות. יש לכם תפקיד אדיר".

קיבוץ כפר גלעדי: תיירות ומורשת בצל המלחמה

עם הגעת מטה התנועה לכפר גלעדי, שעתיד לחגוג בראש השנה הקרוב את חג המשק ה-110, הציג דורון לביא, יו"ר הקיבוץ, את החזון והאתגרים הנוכחיים, כשהתכנון הוא להקים מרחב תיירות משמעותי לצד שכונות מגורים בקיבוץ.

עם זאת, הוא הצביע על פער מהותי. "המטרה שלנו היא להקים מרחב תיירות משמעותי לצדמגורים. הבעיה היא שאין לנו מקומות מגורים זמניים, הביקוש עצום אבל אין לנו איך לקלוט אותם". דורון ציין כי השאיפה כרגע היא להקים שלושה מתחמי מגורים, בשלב ראשון באמצעות קרווילות.

עפרי פלד, יו"ר העסקים, הרחיב על תפיסת התיירות המקומית, שמהווה חלק בלתי נפרד מה-DNA של הקיבוץ, בו פעל אחד המלונות הראשונים באיזור. "התירות עבורנו היא מעבר לעסקים", הוא מסביר.

"בשנים האחרונות באופן טבעי התיירות פחות הייתה בפוקוס, אבל זה בדמנו. חזרנו להיות מספר אחד בגליל. הקהילה והמורשת זה הסיפור. יש פה יופי, יש פה היסטוריה, יש פה מורשת, ואנחנו מאמינים שזה מה שאנשים רוצים לראות פה".

עם זאת, פלד לא מסתיר את הקשיים התפעוליים. "להניע מלון זה חתיכת סיפור. המלון מארח, אבל כעסק, יש עדיין קושי גדול. בגלל המלחמה לא הגענו מוכנים לקיץ, מלון שבד"כ בתקופה הזו ב-100% תפוסה נמצא היום ב-20%. אנחנו שנים בתוך קורונה ואז מלחמה, פינוי ארוך, העובדים כבר לא נמצאים".

מנגד, החקלאות בקיבוץ חוותה עדנה, ולמרות המלחמה, זו הייתה השנה הטובה ביותר בחקלאות של כפר גלעדי. "הצענו לעובדים בונוסים משמעותיים", מציין פלד, "אז עזבו לנו 8 בתחילת המלחמה, וחזרו 20".

בכפר גלעדי, הקהילה כולה פונתה יחד, וכולם חזרו לקיבוץ. ראוי לציון כי למרות היותו קיבוץ מופרט, הנהגת הקיבוץ בחרה במהלך המלחמה לדאוג לכלל החברים והתושבים ולמצות עבורם את הזכויות מתכנית "מגן הצפון", ולסייע באופן מרוכז לחברים בבניית המיגון.

במקביל, הקיבוץ עסוק כיום בפינוי הרפת והלול למיקום חדש לטובת בניית מגורים, ובגיוס תרומות להקמת מתחם ספורט אזורי, גשר תלוי ומתחם בילוי ומזון. "חשוב לנו מאוד לקדם את האזור, בעינינו תרבות וספורט זה דבר קריטי מאוד", אומרים בקיבוץ, כשהמטרה הברורה היא להחזיר לגליל קודם כל את הישראלים.

בהקשר ההיסטורי והאקדמי, הקיבוץ שומר על קשר הדוק עם מכללת תל חי. "התעקשנו להשאיר את חצר תל חי בידי מוא"ז גליל עליון, ולשמר אותו מבחינה היסטורית", מספר דורון. "יש פה סיפור של הציונות, של העם היהודי ושל האזור, אנחנו עובדים על חיבור של הציר הסיפורי של תל חי והקמת הגליל. היה לנו חשוב גם שלא ישימו גדר בנינו לבין קריית שמונה". החיבור לאקדמיה כולל גם מגורים לסטודנטים, אך המלחמה, מטבע הדברים, עצרה תהליכים רבים של שנים.

נוקי אומנסקי, מנהלת הקהילה, המונה 270 חברים וכ-600 תושבים בסך הכל, שמה זרקור על האתגר הדמוגרפי: "אנחנו במשבר בגיל הרך. מלידה עד 6 יש פחות מ-30 ילדים. לכן הצמיחה הדמוגרפית זה האתגר המשמעותי ביותר שלנו".

למרות האתגרים, החזרה מהפינוי הייתה מרשימה, אך נוקי מתארת מציאות ביטחונית מורכבת. "כשהגיע 'שאגת הארי' הקיבוץ כבר היה כאן, עם 15 אזעקות ביום. זה היה מאוד אינטנסיבי, ונגמר כאן רק לפני 3 שבועות. בלי מיגון בחלק גדול מהבתים. אבל הקהילה עברה את המבחן הזה עם צל"ש. יש פה ותיקים חזקים כמו ברזל".

עיקר הפגיעות הורגשה בקרב המשפחות הצעירות, בעיקר סביב הרציפות החינוכית. נוקי מבקרת את התנהלות הרשויות. "התכנון וההנחיות של פיקוד העורף לא פגש פה את המציאות, עבדנו בגנים רק פיזית בתוך המקלט, מה שלא איפשר את ההפעלה של כל המערכת. מה גם שהילדים פה, המדינה אמרה להם להיות פה, אבל לגננות היא אומרת להישאר בבתים".

עבור כך, הקיבוץ עובד כעת על הרחבת ממ"ד לגן הילדים בעלות של למעלה ממיליון שקלים, ללא סיוע מספק מהמדינה. "אנחנו רוצים לחיות כאן, אנחנו לא רוצים להתפנות", מסכמת נוקי. "אבל לא יתכן שמדינת ישראל שיודעת לפוצץ ביפרים בלבנון ולפגוע בחלון אחד בטהרן, לא יכולה למצוא פתרון לזה שתהיה מערכת חינוך פועלת בגבולות שלה".

קיבוץ להבות הבשן: קהילה בצמיחה מול אתגרי ביטחון וחינוך

התחנה הבאה הייתה בקיבוץ להבות הבשן, הנמצא על הגבול בין אצבע הגליל לגולן. גיל שמש, מנהל הקהילה, סיפר שהקהילה בקיבוץ מונה כ-200 חברים, והדגיש כי על אף כל האתגרים, הקיבוץ נמצא בתנופת צמיחה והתרחבות.

״אנחנו רוצים להמשיך לקלוט ולצמוח, אבל המדינה חייבת להסיר את החסמים שהיא עצמה מציבה", אמר גיל שמש, מנהל הקהילה בקיבוץ. "דמי ההיוון והעיכוב בהטבות המס פוגעים בפועל ביכולת של משפחות לבנות כאן את ביתן, ולכן אנחנו מעלים את הנושא בכל פורום אפשרי״.

אחיקם שושן, המשמש כראש צח"י של הקיבוץ מזה 6 שנים, הציג את המוכנות הביטחונית של הקהילה. "בקיבוץ פועל צוות גדול של 70 איש, מתוכם 30 חברים בכיתת הכוננות", סיפר. "לצערנו, התמקצענו מאוד ב-3 השנים האחרונות. עדיין יש פערים, אבל יש פה אנשים טובים שעושים את זה בהתנדבות".

שושן הדגיש כי החשש הגדול ביותר כיום הוא כיבוי שריפות: "אין לנו היום מערך נכון לכיבוי שריפה שיכולה להתלקח מהצתה או נפל".

כלכלת להבות הבשן נשענת על גד"ש, גידולי צאן, בקר ולול, וכן על מפעל "להבות", המייצר, באופן סמלי, ציוד לכיבוי שריפות. בנוסף, מקודם כיום פרויקט ארגו-סולארי הנמצא בהליכי אישור.

אף על פי שהקיבוץ חווה קשיים מאז פרוץ המלחמה, המבט מכוון קדימה, והקהילה מתכוננת לקלוט בין 7 ל-10 משפחות בשנה.

זהרה דגן מצוות הצמיחה הדמוגרפית, תיארה את תנופת הבנייה: "הקיבוץ קולט, ואנחנו לקראת שכונה חדשה. בחרנו לבנות שכונה בקבלה לחברות, כי אנחנו רוצים להתחדש ולצמוח. הקיבוץ תמיד היה קולט, קלטנו 103 בתי אב ב-20 השנים האחרונות, וזו מתנה עבורנו".

בשנה הבאה, מערכת החינוך לגיל הרך צפויה לרשום גידול משמעותי של 25% ולהגיע ל-72 ילדים. עם זאת, בקיבוץ חסרים מבנים לקיום הפעילות החינוכית, וישנו קושי לקבל סיוע בנושא מהמועצה.

תום ויזר, מנהלת חינוך בלתי פורמאלי, חידדה את חשיבות החינוך לחוסן הקהילתי: "מערכת החינוך היא החמצן של הקהילה, והמענה שהיא צריכה לתת הוא לא פחות ממעולה. אבל כרגע חסרים לנו משאבים. נכנסה לנו קומונה של שנת שירות שנותנת לקיבוץ מענה מדהים, זה עשה שינוי מאוד מורגש בקהילה. אבל בשנה הבאה, יכול להיות שלא יהיה לנו מבנה לקומונה".

את הסיור סיכמו נציגי מטה התנועה במסר של גיבוי ומחויבות לשטח. "אנחנו רושמים את הדברים שעולים מהשטח, עובדים קשה ונקצה את כל המשאבים", אמר נטע מור, מנהל מחלקת קרקעות ותכנון.

הגר ראובני, מנכ"לית התנועה, הוסיפה וחיזקה את ההנהגות המקומיות: "לנהל קיבוץ זו משימה קשה, ובמיוחד במיקום ובסיטואציה בה הייתם ב-3 השנים האחרונות. יש לנו הערכה גדולה אליכם, ואנחנו כאן כדי להיות כמה שיותר מותאמים ולענות על כמה שיותר מהצרכים שלכם".

דולב ארד, ראש אגף משימות ההתיישבות, חתם את הביקור באמירה המשקפת את תפיסת התנועה כולה: "אנחנו לא סופרים קילומטרים. יש לנו אינטרס לחזק את כל הפריפריה, זה מה שבאנו לעשות".

הדס בן זיו סולניק רכזת האיזור ארגנה את הסיור, והפגישה את הקיבוצים עם מטה התנועה הקיבוצית.