תנועה

קיבוץ עין דור: "אנחנו חדורי מטרה לבנות את הקיבוץ שלנו"

קיבוץ עין דור, השוכן למרגלות הר תבור בגבול שבין הגליל התחתון לעמק יזרעאל, הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה על ידי מייסדים מתנועת השומר הצעיר. כיום, הקיבוץ נמצא בתנופת צמיחה אדירה ובונה את עתידו מתוך חיבור עמוק לערכיו המקוריים.

שכונת ההרחבה מונה כבר 82 בתי אב, ובמקביל נבנית שכונת בנים חדשה הכוללת 53 מגרשים. כמו כן, בית הספר הזמני "דרך התבור" עתיד להפוך למוסד קבע שייתן מענה לקהילה הצומחת. בקיבוץ ישנו גם מוזאון ארכיאולוגי חשוב העוסק במלאכות קדם, ומהווה מוקד משיכה.

לצד ההתפתחות הדמוגרפית, הקיבוץ מציג עשייה כלכלית מרשימה. אסף שהם, מנהל העסקים של הקיבוץ, הציג את פעילות חברת "טלדור", חברה מובילה לייצור כבלי תקשורת וחשמל הפועלת בשותפות עם קיבוץ גשור. "בשנים הקרובות נתמקד בייצוא לארה"ב והודו ובהשתלבות בתעשייה הביטחונית", אמר שהם, וציין שבמקביל, הקיבוץ שואף להתפתח גם בתחום התיירות עם תכנון להקמת יקב, מרכז מבקרים ומרכז כנסים.

מזכיר הקיבוץ, גולן פוקסמן, סיפר על התהליך העומק שעוברת הקהילה, ועל השאיפה לקלוט לחברות משפחות נוספות. "אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להיות. החברים יודעים שהם רוצים להיות קיבוץ. קיבוץ עין דור מבחינתנו זו יצירה בהתהוות. לא ויתרנו על עצמנו, אנחנו חדורי מטרה ואמונה שאנחנו במסלול הנכון לבנות את הקיבוץ שלנו".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, שיתף מניסיונו והתייחס לדילמת הזהות שניצבת בפני עין דור. "יש פה דילמה של זהות – מה הקיבוץ יהיה כשיהיה גדול? האם ישוב קהילתי עם איכות חיים, או קיבוץ שיש בו איכות חיים אבל גם תפקיד חברתי וחובות. גם הקיבוץ שלי היה שם, וקיבלנו החלטה".

"אני שמח שיש כאן הנהגה פטריוטית, בני מקום ששמים את ליבם על השולחן, כי רק כך אתם יכולים להגיע לאן שאתם רוצים להגיע", אמר שמחה לממלאי התפקידים בקיבוץ. "אתם בעין דור עסוקים באתגרים שאנחנו בתנועה עסוקים בהם, אלה כאבי גדילה טובים. התנועה הקיבוצית כאן כדי ללוות אתכם בזה, אתם יכולים לראות בנו כתובת".

בנוסף, בעין דור נפתחה בשנת הלימודים האחרונה קומונת שנת שירות חדשה, שהנהגת הקיבוץ כבר הביעה שביעות רצון משמעותית ממנה. "חינוך לא מתכנס רק לפדגוגיה. זה המהות של קיבוץ", אמרה ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, רעיה בן אברהם. "חינוך זה בחצר הגרוטאות ובדשא, זה בהתכנסות והחיבור שלנו למקום ולזהות הקיבוצית והמקומית, גם אם זה ילד מהקיבוץ וגם אם מההרחבה. הנוער שלנו הם סוכני השינוי ותמונות העתיד".

דולב ארד, ראש אגף משימות לאומיות והתיישבות בתנועה, אמר שהוא גאה שהקיבוץ בחר ללוות קומונת ש"ש והוסיף קריאה לפעולה בחברה הישראלית. "אני מזמין אתכם ואת כל הקיבוצים בארץ לעשות משימה בחברה הישראלית. קיבוץ שיש לו משימה זה קיבוץ שמחזיק משמעות וקהילה רב-דורית. יש מגוון גדול של משימות, ממגורים לחיילים בודדים לדאגה לאוכלוסיות מוחלשות. יש לנו, הקיבוצים, תפקיד בחברה, והתפקיד שלי הוא לתת לכם את כל הכלים כדי שתוכלו לעשות את זה גם בקיבוץ שלכם".

"רואים היום את התנועה, בניגוד לשנים קודמות, ויש לזה משמעות גדולה מאוד", הוסיף אסף שוהם. "אנחנו בהחלט רואים את עצמנו חלק מזה".

קיבוץ בית קשת: תנופה אדירה בגליל התחתון

קיבוץ בית קשת, הממוקם בגליל התחתון, הוקם בשנת 1944 והיה לנקודת ההתיישבות הראשונה של הפלמ"ח. הקיבוץ, הממוקם בסמוך ליער בית קשת וממש למרגלות הר תבור, מרהיב בנופיו וטובל בירוק ובטבע גלילי. בקיבוץ יושבת קהילה אנתרופוסופית ענפה, שמפעילה בקיבוץ גם גן ילדים.

קיבוץ בית קשת, שסבל בעבר מהידלדלות אוכלוסין, ובמיוחד במישור המשפחות הצעירות, עובר בשנים האחרונות קפיצת מדרגה דמוגרפית יוצאת דופן. רק בשנת 2023 מנה הקיבוץ 80 חברים ושני ילדים בלבד מתחת לגיל 18, והיום מתגוררים בו 153 חברי קיבוץ, 150 חברי הרחבה ומעל ל-200 ילדים.

הסיור בקיבוץ עבר בין תשתיות ששופצו לאחרונה בהשקעה אדירה של הקיבוץ – בית מזכירות קיבוץ חדשה שבנו חברי קיבוץ בידיהם ופינוי שטח ומבנים ישנים של הנהלת הקיבוץ, שהיו פזורים ברחבי הקיבוץ, לטובת קליטת בנים; כבישים חדשים ותאורה סולארית; אל שכונות החדשות שנבנות בקיבוץ.

בין השכונות החדשות, "שכונת הבוסתן" – שכונה חדשה של 40 יחידות דיור, בה החליט הקיבוץ להוציא את החניות הפרטיות והרכבים ולהציל את העצים הוותיקים. בשכונה השנייה, "שכונת האלון", קמות 25 יחידות דיור חדשות לטובת משפחות נקלטות בקיבוץ. מזכ"ל התנועה, ליאור שמחה, התרשם מהפיתוח וסיכם: "אני מאוד אוהב את הצלת העצים והוצאת המכוניות מהשבילים, זו תרבות של קיבוץ".

"בית קשת זה אירוע. אנחנו קולטים עכשיו 50 משפחות חדשות", אמר מנהל הקהילה, שלום פרץ. "קיבלנו החלטה שאנחנו משכירים דירות למשפחות שנקלטות לחברות ועושים תהליך קליטה משמעותי". יו"ר הקיבוץ, דוד איילון, הוסיף על גודל האתגר: "אין ספק שבקליטה כזו מאסיבית נצטרך לעבור תהליך משמעותי עם הנקלטים החדשים, אבל אנחנו בטוחים שנצליח".

החוסן הקהילתי נשען גם על כלכלה איתנה וחקלאות, כפי שהציג המנהל העסקי של הקיבוץ, עמי גלעד. הקיבוץ מחזיק ב-6,400 דונם של גידולי שדה בשותפות עם קיבוצי הגלבוע, רפת משותפת עם עין דור, לולי הטלה, גידול בקר ושותפות בתחנת דלק, לצד השקעות באנרגיה מתחדשת וקהילה אנתרופוסופית פעילה.

הביקור נחתם בסיור בתחנת הרדיו האזורית "קול רגע", הפועלת מלב הקיבוץ כבר כ-30 שנה. פלג צ'ובינסקי (חוקוק), עורך בכיר ברדיו, הציג בפני חברי ההנהגה את התחנה שהוקמה ע"י העיתונאים הצפוניים חיים הכט ומשה מנו, ומשדרת תוכניות אייקוניות כמו "היציע הצפוני", " הגברת הראשונה" ועוד.

"רדיו קול רגע הוא רדיו שנותן מקום לקול המקומי", אמר צ'ובינסקי. "אם בתקשורת ארצית ידווחו על פועל שנהרג בדרך לעבודה בצפון במשפט אחד וזהו, פה יראיינו את המשפחה שלו ויספרו איזה אדם הוא היה. אם בתקשורת הארצית הפרוטקשן בצפון או המצב בחקלאות הם רק אנקדוטה, פה זה מרכז סדר היום. אלה קולות שאם הם לא יישמעו כאן, הם לא יישמעו".

את הסיור ארגנה גליה מירום, רכזת אזור משקי יזרעאל