תנועה

מטה התנועה הקיבוצית סייר בקיבוצים דברת ויזרעאל – שני קיבוצים שונים מאוד אחד מהשני, שנמצאים שניהם על התפר בין הגלבוע לעמק יזרעאל. הסיור עמד בסימן ההתמודדות עם האתגרים השונים אך גם הדומים, לצד תנופת עשייה, צמיחה קהילתית ולקיחת אחריות לאומית בעת הזו. גליה מירום, רכזת אזור משקי עמק יזרעאל והגלבוע, ארגנה את הסיור.

דברת: קיבוץ מתחדש ומתחזק

קיבוץ דברת הוא קיבוץ קטן במועצה האזורית עמק יזרעאל. בקיבוץ חיים כ-590 נפש, ב-108 משפחות חברות ועוד 32 משפחות בהרחבה. אך למרות גודלו ולמרות הקשיים הרבים בעברו, עמם הוא עוד מתמודד, זהו קיבוץ מיוחד הבוחר גם לשקם את הקהילה פנימה וגם להיות מעורב חברתית בסביבתו.

רק בשנה האחרונה ייצר הקיבוץ שני פרויקטים משמעותיים. הראשון הקמה של 'כפר צעירים' המיועד לצעירי הקיבוץ שעובדים בחינוך, שהחל מה-8 לאוקטובר אכלס משפחות מפונות מקרית שמונה, ממרגליות ומשדרות. כיום, הוא חזר לייעודו ונתפסו בו כבר 15 מתוך 18 יחידות.

פרויקט נוסף הוא הפיכתו של חדר האוכל הישן למקום לאירועים קטנים- 'מול הטבע'. שחר מוסקו, מנכ"ל חברת הקייטרינג שמפעילה את המקום, סיפר: "מול הטבע הוא חדר אוכל שמיתגנו שונה כדי לפתח אוכלוסיות מבחוץ ומבפנים. מדובר במקום לאירועים קטנים כמו , טיולים מאורגנים, אירועי חברות הייטק ועוד. זה גם צורך כאן בצפון, זה גם מביא חיים לקיבוץ, גם לבני משק שרוצים לעבוד בקיבוץ. אנחנו בדרך להצלחה".

רועי ברקן, רכז המשק, הציג גם את ענפי העסקים הנוספים בקיבוץ – מערת סולארית, צומח, לול, מאגרים, רפת עם הנהלה נשית ושותפות גד"ש חדשה, שהשתקמו בהצלחה לאחר משבר כלכלי. הוא גם סיפר שבדברת מתקיים גם שדרוג תשתיות בישוב הישן, ורענן ציין שב-2026 ישנה מטרה של הסדרת שימושים ומיצוי פוטנציאל נדל"ני.

"אנחנו מאוד רוצים לבנות כולבו ופאב", הוסיפה מיטקה בן סמיאן, מנהלת הקהילה וחברת הקיבוץ.

המלחמה הייתה קשה גם לקיבוץ עצמו. תושב הקיבוץ, סא"ל אלי גינסברג ז"ל, נרצח בבארי, ומשפחתו עדיין מתגוררת בקיבוץ. בנוסף, נרצחו לא פחות מ-7 צעירים בנובה מאחוזת ברק הסמוכה – צעירים שגדלו במערכת החינוך של הקיבוץ, וכולם היו חברים טובים של בני הקיבוץ.

"בשנה האחרונה אוישו בעלי תפקידים משמעותיים בקיבוץ, הוסיפה מיטקה. "בשנתיים האחרונות הושלם שיפוץ של 4 מבנים של בית ילדים ונעורים"

ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, סיפרה שהקיבוץ נמצא בהליכי צמיחה משמעותיים. "חלק מתהליך הריפוי זה שיש פה הנהלה חזרה שלא מטשטשת את הקושי. כל דבר מחליטים לאחר מחשבה, מקפידים פה על כל פסיק. יש פה תשוקה גדולה וכוחות גדולים. דברת יש מבוגרים אחראיים והם מגיעים ממקום של הרבה אחריות, זה קיבוץ מאוד טוב".

"דברת לקחה על עצמה משימה בשבעה באוקטובר, והיא ראויה לקחת על עצמה משימה גם היום", הוסיף מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה. "יש לכם במה להיות גאים, השתקמתם ואתם משתקמים יפה מאוד".

בהמשך, הציגו את עצמם נציגי המטה וסיפרו כיצד יוכלו לעמוד לרשות הקיבוץ וחבריו.

מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "אנחנו פה בשבילכם, בכל הנושאים המשפטיים אפשר להשתמש בנו בכל התחומים".

עמוס פרג'ון, ראש המלחקה הכלכלית: "האגף פועל בעיקר מול הממלכה- רמ"י, משרד החקלאות, רשות החשמל, רשויות מקומיות ועוד. אנחנו פועלים כדי לקדם את האינטרס הקיבוצי, לשמור על הייחוד שלנו. אנחנו מרכזים הרבה מאוד ידע, וכל סוגיה שדברת נתקלת בה סביר להניח שעברנו בעבר. דברו איתנו ותתייעצו איתנו. גם קרן קמ"ע תיכנס ותעזור איפה שהיא יכולה, ולדעתי כאן היא יכולה".

אילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה: "השיפוצים בקיבוץ זה שיקוף של השיקום הניהולי והמנהיגותי פה. תוך כמה שנים ראינו שינוי מבורך, התגברתם ואתם מתגברים על אתגרים לא פשוטים וזה מאוד כיף לראות.
יש באגף קורסים, קבוצות מקצועיות, הכשרות ועוד- טוב להיעזר בבית הספר, הוא פה בשבילכם".

דולב ארד, ראש אגף משימות לאומיות: "יש לנו משימה משותפת. גם בחקלאות, גם בהתיישבות, גם בתחום האוכלוסיות המגוונות. אנחנו מביאים משאבים שיתמרצו קיבוצים להיות פעילים חברתית, להכניס אוכלוסיות בסיכון הביתה מתוך אמונה בשוויון ושותפות, להתיישב, לגדל את הדור הבא בחקלאות ולחנך אנשים לציונות".

יזרעאל: קיבוץ לדוגמה

בהמשך היום, הגיעו פעילי ופעילות המטה לסיור בקיבוץ יזרעאל. יזרעאל הוא קיבוץ שיתופי במועצה האזורית גלבוע שקם בשנת 1948 על ידי הכשרת פלמ"ח. בהמשך, הצטרפו גרעינים מדרום אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד מה ששיווה לקיבוץ אופי ייחודי. בקיבוץ מתגוררים 613 איש, מתוכם 295 חברים ו-16 נקלטים. ולמרות מצוקת המקום, יזרעאל קולט משפחות חיצוניות.

הסיור החל בסיור רגלי מרתק ברחבי הקיבוץ – אחד הקיבוצים עם הנראות היפה ביותר בארץ. ראשית, הגיעו הפעילים לבית המוסיקה של הקיבוץ – קונסרבטוריון קטן וחמים, בו ניתן ללמוד תיאורית המוסיקה ולנגן על מגוון גדול של כלים.

בנוסף, בית המוסיקה ביזרעאל הוא בעל אחת התזמורת הטובות בארץ. ירון יופה, בוגר בית המוסיקה שעוד יומיים מתגייס לתזמורת צה"ל, ליווה את הסיור בנגינה מבריקה בפסנתר.

בהמשך, הציג ארז פלג, מנהל הקהילה ביזרעאל, את השכונה החדשה בקיבוץ, המכילה 22 יחידות דיור יפות ומושקעות. בהמשך, הוא מספר, ייבנו עוד עשרות יחידות. הבתין נבנים עבור חברי הקיבוץ, ובדירות שיתפנו – ייקלטו חברים חדשים.

עידן זילס, המנהל העסקי של הקיבוץ, סיפר על מועדון הרוגבי של הקיבוץ – מותג יזרעאלי חזק עם מגרש הרוגבי הטוב בישראל, שמארח את נבחרת ישראל ושלל משחקי חוץ מכל העולם. כיום, מתחנכים במועדון כ-120 ילדים וכ-30 שחקנים בוגרים מכל האזור וטורניר בכל שבת.

לאחר התכנסות להדלקת נרות מרגשת, סיפרה לימור גרימן, מזכירת קיבוץ יזרעאל, על ההיסטוריה של הקיבוץ. "יזרעאל זה קיבוץ מאוד הטרוגני ומאוד מקבל", סיפרה. "תמיד היינו קיבוץ קולט, גם בשנים מאוד מאתגרות מבחינת מקום. היום היעד הוא הגעה ל-330 חברים עד 2030, מה שחייב קליטת 10 חברים נוספים, כשהיעד שהצבנו לנו הוא קליטה של 4-6 משפחות חיצוניות מדי שנה. המשפחות שמגיעות בוחרות בחיים בקיבוץ שיתופי, על כל המשתמע מכך".

עוד הוסיפה גרימן כי אספת הקיבוץ החליטה ב-2024 לקלוט 4 משפחות מפונים. היום כבר 2 משפחות מפונות מאילון וממפלסים נמצאות בהליך קליטה בקיבוץ.

בנוסף, ביזרעאל פועלת, זו השנה השמינית, שנת שירות בחווה חינוכית חקלאית. בחווה פועלים 11 ש"שינים המתנדבים בחקלאות, בבתי ספר, בפנימייה לנערות בסיכון וביחידה לקידום נוער בכל האזור.

בשנתיים האחרונות, קיבוץ יזרעאל היה מעורב מאוד במה שקורה במדינה. הקיבוץ הקים ועדת מעורבות חברתית משמעותית, שמתוכו צמחו מטה מחאה להשבת החטופים. הקיבוץ גם אימץ את בסיס התצפיתניות במעבר ג'למה. "זה לא קל, אבל חשוב לנו לשמור על הגחלת", אמרה גרימן.

לאחר מכן נפגשו ראשי האגפים עם ממלאי התפקידים בקיבוץ, ושוחחו במעגלי שיח על האתגרים והצרכים של הקיבוץ. ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, סיכם את האירוע: "תודה שאתם אוחזים באור אוחזים בלפיד, במיוחד בימים כאלה של חושך. יזרעאל הוא קיבוץ לדוגמה. קיבוץ חזק ומתחזק, קיבוץ שיתופי, קיבוץ קולט. קיבוץ שמתמודד יחד בכל קושי ולוקח על עצמו משימות מבפנים ומבחוץ".

"אנחנו צריכים להתעסק גם ברעיון, האידיאלים, אבל גם ביום יום", הוסיף שמחה. "אם אין לחם אין תורה, אנחנו נאבקים היום בחוק הסדרים שמאיים להניף חרב מעל החקלאות הישראלית".

"בסוף, המטרה של התנועה הקיבוצית, ובשביל זה אנחנו קמים בבוקר, היא הובלת דרך החיים הקיבוצית למען ארץ ישראל שוויונית, שיתופית ודמוקרטית. וכשקיבוץ לוקח על עצמו משימה זה טוב לא רק לחברה הישראלית, זה טוב לקיבוץ, זה טוב לקהילה. הקיבוצים נדרשים היום להיות הקטר. הקטר של ההתיישבות, הקטר של המשק, הקטר של החברה הישראלית".